הנוכחות של שיפרה בבית האח הגדול מעוררת המון רגש בקרב הצופים בבית. יש שנטשו את המסך כי לא יכלו לסבול יותר את קולה והבעות פניה.
יש כאלה - לא שאני מכיר אישית - שהפכו מכורים לדמותה ומהללים אותה על תבונתה כי רבה.
אך מעל הכל השתתפותה במשחק מייצרת רייטינג בכמויות כאלו שלא נמדדו בישראל מאז שערוץ 2 השתלט על חיינו.
מלאכת הליהוק - יוסי בובליל ושיפרה קורנפלד - היא המבריקה והמשמעותית ביותר שנעשתה בעידן הרייטינג הישראלי.
אין כמעט בית אב בישראל שלא מכיר את שתי הדמויות הללו ומנהל עמן יחסי אהבה-שנאה לפי סדר הופעתן.

רבות עוד יסופר על הסבתא 'יאחנה' הזאת עם זוג המסרגות והמבט שתמיד מפגין ידע בכל נושא ועניין.
דיילת אל-על ש"מתעופפת" בין הדמות שהיא מגלמת לבין
שפרה
קורנפלד האמיתית של החיים בחוץ.
ברם, במקרה של שיפרה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדמות שהיא מגלמת אפילו חזקה יותר משיפרה האמיתית.

מי שצופה בתכנית מרגיש כי במשחק של דיירי הבית יש הקצנה של הדמות אותה הם מייצגים.
הדוגמא הקלאסית היא שיפרה שלא מפספסת הזדמנות להתריס כנגד
הבובלילים - הבינוניים ושאר דיירי הבית המשעממים.
על כל דבר יש לה מה להגיד ובכל נושא היא חייבת להחצין את ידיעותיה.
האובססיביות שלה משתלטת על כל חלקה טובה בבית האח הגדול בנווה אילן, ואפילו מבלי לדלג על הדיירים עצמם - ובראשם לאון.

שיפרה היא מודל טהור של האישה ממוצא אירופאי, רהוטה, אינטיליגנטית, נאה וחזקה.
יש בה כל מה שמורה הייתה מצפה מתלמידתה בכיתה.
זו שתמיד מכינה את שיעורי הבית, משתתפת בשיעורים, מקשיבה וכותבת, ותמיד מצליחה במבחנים.
אך לדאבונה של שיפרה, בית האח הגדול הוא לא כיתת לימוד אלא בית מגורים של אנשים ממוצא שונה וברמה שונה.
שם היא מוצאת את עצמה בהתגוננות מתמדת, ובמודעות גבוהה לעצמה ולמצלמה.
במקום להיפתח לסביבה היא נמצאת במעין סוג של בריחה אל מחוזות רחוקים של בדידות והתבודדות, שם היא חשה קרובה לעצמה.
לעיתים קשה שלא לקנאות בה - כי יש שאדם חי חיים שלמים ולא קרב לייעודו ואילו שיפרה חשה אותו בכל רגע ורגע.

צבר, לאון ורנין הם שותפיה אך גם האמצעי שלה להשגת המטרה, שהיא ההתחברות לעצמה.
מי שמתבונן בה בסבלנות ובשקט יכול להיות עד לנרקסיסטיות
ולאגוצנטריות שלא נותנות לה מנוח. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר קשב לסביבה,בחוסר התחברות לנשמה של אף אחד מהסובבים אותה. הכל אצלה כמו ממעוף
הציפור, במין נגיעות קלות, ללא התקשרות אמיתית וחמה.
סביר להניח שאוהדיה ישללו טיעונים אלו על הסף אך קשה להתווכח עם עובדות.
שיפרה מכורה לדמות שלה בכל רמ"ח אבריה.
כל כך נאמנה לדמות עד שקשה לזהות מי זו שיפרה
האמיתית. מיהו האדם האמיתי שמסתתר מאחורי המסכה. האם גם בחייה האמיתיים
היא כזו אריסטוקרטית ומתבדלת? או שזה רק חלק מהמשחק?

סביר להניח שההפקה תשמור עליה עד לשלבים האחרונים - ולו רק כדי שצבא הבובלילים ימשיך להידבק למסכים ולשלוח SMS-ים.
אך לא המיליון הוא שעומד לנגד עינינו - הצופים - אלא הקשר הרגשי כלפי דיירי הבית.
בין אם רגש של אהבה ובין אם רגש של שנאה.
בשניהם ההפקה מרוויחה. פרט לרגש האפתיות שממנו חוששת ההפקה ועל כן דואגת להפיח רוח חיים בבית (כמו שעשתה במקרה של הכנסת ארבעה דיירים חדשים באמצע המשחק).

עבור רבים שיפרה היא התגלמות הרוע ,הצביעות והשחצנות ועבור אחרים היא התגלמות הנאורות והחכמה.
אך בסוף היום שיפרה תאלץ לתת דין וחשבון רק לשיפרה.
היא תצא מהבית עם המיליון או בלעדיו ותיחשף לציבור הצופים שעקב אחריה ובחן אותה במשך ימים ארוכים.
כמדומני, היא לא תאהב לשמוע את כל מה שחושבים עליה, גם מפי חבריה מהתקופה שקדמה לכניסתה לבית האח הגדול.
שיפרה לא תוכל לברוח לשום מקום.
ואז היא תגלה שיוסי ועינב הם רק נציגים של אוכלוסייה רחבה וגדולה שקשה מאוד מאוד להתעלם ממנה.
נכון שהיא לא מתכוונת לרוץ לתפקיד ראש הממשלה ודעת ההמונים לא חשובה לה כ"כ, אך מצד שני היא לא תוכל להתעלם מעוצמת הבוז והביקורת שיפגינו כלפיה עוברי אורח.

אולם יש לזכור כי עבור ציבור הצופים זו הייתה הזדמנות פז לחוש בזרמים התת-קרקעיים של החברה הישראלית.
ואולי במקום לשנוא אותה, אולי כדאי להעניק לשיפרה פרס על עצם הסרת המסיכה וחשיפת פרצופה האמיתי של החברה
שלנו.

תגידו האם הפרצוף מכוער?

הטור נכתב לאתר ע"י: תומר