יש משפט שמישהו חכם אמר (ולצערי אין בידי את שמו), שמתאים לניתוח האישיותי שבחרתי לבצע לתגלית הגדולה של האח הגדול – הלוא הוא לאון שניידרובסקי:
"כשאיש קטן עושה צל גדול זה סימן שהשמש שוקעת". במקרה שלנו נדרש תרגום סימולטני: "כששיפרה עושה צל(=לאון) סימן שהשמש(=שמחת החיים של לאון) שוקעת".
עצוב עצוב לראות את עלם החמודות הזה שבאבחת חרב הפך לצל של עצמו. איפה הוא לאון הישן והטוב? איפה הוא לאון ששר, רוקד ומקפץ? איפה הבחור המקסים שחביב על הבריות ואוהב האדם? כנראה שהכישרון הנדיר הזה הלך בדרך לאיבוד וספק גדול אם האבידה תושב לבעליה עד סיומה של התכנית. כמה כואב וכמה מאכזב.

לדידי, אין דבר בעולמנו שקורה באקראי ואין דבר בתכנית הזאת (לרבות מהלכי ההפקה) שמתרחש כיד המקרה. הכל נרקם לאט לאט, משיחה לשיחה, ממפגש למפגש, ומהתלחשות להסתודדות . בית האח הגדול הפך למעבדה אנושית שמתקיימות בה אינטראקציות בין-אישיות מפרות ומרתקות. ובתוך בולמוס המילים ניתן תוך כדי צפייה להבחין בשינויים שמתחוללים במצבם הנפשי של דיירי בית האח הגדול.
במקרה של לאון, ממש לא היה קשה להבחין באירוע הטראומתי שגרם לו לשנות 'פאזה' ולהפוך מאדם שמח, חי ותוסס ליצור כבוי ומדוכא. האירוע התרחש בסוכת השלום (זוכרים את הסוכה? וואו זה נשמע כאילו חלפו מאז חודשים רבים) כששי ושיפרה החלו בבליץ פרוע, תוך שהם מציבים את לאון המסכן כמטרת ירי, הושיבו אותו על כיסא בסוכה, שלפו את האקדחים והחלו לירות במטרה ללא אבחנה. לאון ההמום, הבין מהר מאוד שהשניים לא הותירו לו פתח מילוט ולהבדיל אלפי הבדלות ממקרה אונס, ביצעו בו את זממם. הם פשוט גנבו את מוחו והשתילו במקומו בינה מלאכותית הנשלטת בשלט רחוק.
טרם ירדתם לסוף דעתי? טוב, אז אתאר בפניכם סיטואציות חיות שהתרחשו לאחר ה'אונס הקבוצתי' בסוכת השלום. תמונה ראשונה: לאון יושב עם שפרה בחוץ, מכונס בתוכה במן התכרבלות חתולית, פניו החיוורות משדרות מצוקה וכל כולו קשב לדברי "החכמה" שיוצאות מפיה. הבחור "יונק" לתוכו בצימאון את הפסיכולוגיה בגרוש של המלכה שיפרה. לאון ממש מכיל את כל כולה בתוכו כאילו הוא בן לנצר משפחה חרדית מירושלים. תמונה שנייה: לאון שרוע על המיטה באחד החדרים ועמו שאר דיירי הבית, וותיקים וחדשים. לאון עליז ולבו טוב עליו והוא ממש מסמר הרגע, מבודח ומשעשע. לפתע שיפרה נכנסת לחדר. לאון משתתק באחת. הליצן הופך בן רגע לדג באוקיינוס הצפוני.
מי זוכר שרק לפני כשלושה שבועות לאון הוכתר כמלך הבלתי מעורער של תכנית האח הגדול. חדירתו למרקע הטלוויזיה איימה לשים בצל את תכנית "כוכב נולד" של העונה החדשה. מי צריך לחכות לקיץ כשלנגד עינינו - בפתחה של עונת הגשמים - נולד לו זמר ורקדן בחסד עליון. פנומן של ממש. הבחור שר באנגלית ובעברית כאילו היו שפת אמו. אז זהו שלא. לאון (וגם אינה) הם הוכחה ניצחת לכך שמיזוג גלויות זו לא רק סיסמה נבובה.
הילד הזה , למי שלא זכה לראותו בגלגולו הקודם בתכנית, היה נוהג להיעמד לפתע על רגליו, ולפצוח בריקוד מטורף על השולחן בסגנון MTV עכשווי, תוך שהוא סוחף אחריו את שאר דיירי הבית. המצלמה אהבה להידבק אליו ולהותיר אותנו הצופים פעורי פה ומשועשעים למדי. אחרי הכל, בשביל מה אנו צמודים שעות רבות לערוץ 20? אם לא לשם החוויה והשעשוע? ולאון שסיפק לנו את הסחורה בכמויות הפך בעיני רבים לפיבוריט למיליון. אך משהו קרה באמצע. תאונה. או שמא יש לומר 'אונס קבוצתי'.
מאיש חברותי, שמחובר לכלום, שנוגע בכולם, שמדבר עם כולם, הפך לאיש של מחנה, איש של פירוד, רכילויות והסתודדויות. הש"צ הפך לראשל"צ והענק הפך לננס. הכל קרה בן רגע, בלי משים לב ובלי הכנה מוקדמת. מהבחור המקסים שרקד לנו את ריקוד ירח (מאת מייקל ג'קסון) נותרנו עם איש קטן ומוכה ירח. מן חי- מת כזה שלא יודע את מקומו ושככל הנראה גם איבד את ייעודו. מהרגע שבחר בקבוצת שי-צבר-שיפרה-רנין , בעצם איבדנו שחקן מרכזי בתכנית. את הכוכב העולה בשמי הטלוויזיה הישראלית.
כמה עצוב ומעורר חמלה לראותו דבוק לחבורת רכלנים, בדלנים ושחצנים. איפה אתה לאון היקר שלנו? לאן הלכת לאיבוד? איך איבדת את כל האישיות שלך בהשפעת "גנבי" המוחות האלה. אישית, אני מקווה לכשתצא מבית האח הגדול – סביר להניח שעם החוזים השמנים שיציעו לך המיליון יהיה ממש קטן עליך – ותצפה בהקלטות של התכנית תבין את הנזק שנגרם לתדמית שלך. ואז אולי תלמד שכדאי תמיד להישאר מי שאתה, נאמן לעצמך. ואז אולי אף תיזכר שהיחיד מכל דיירי הבית שיעץ לך להישאר נאמן לעצמך ולמי שאתה הוא לא אחר מאשר המועמד הקבוע שלך להדחה – יוסי בובליל. ועל זה נאמר: "מכל מלמדי השכלתי". אז כשתצא אל תשכח להרים טלפון ליוסי ולהודות לו על עצת הזהב שנתן לך.
לאון, אני מתבונן בך מקפץ בין הדיירים החדשים לשיפרה וצבר ואני מתקשה להפנים שבעצם נמחקה לך התוכנה. אתה, זה לא מי שאתה באמת. אתה פשוט מישהו אחר. אמנם, מאז משימת ההתעלמות ניכר שרווח לך לאחר שראית את שי והבנת ש"הסוד" שנשאת בקרבך על העלתו לגריל בשבוע שקדם להדחתו מהבית, הוא כבר לא סוד כמוס והשד לא כזה נורא. אולם עם זאת, אין מנוס מלקבוע כי הדרך היחידה להחזיר אותך לעצמך היא יציאתה לאלתר של שיפרה מבית האח הגדול. חברתך הטובה שבעצם גנבה את זהותך, הפכה אותך לאפס בעיני עצמך. אז תרשה לי לסיים בפזמון השיר של יהודה פוליקר "הצל ואני" :
"בואו נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפים, אל חיבור דמיוני שהיה עד עכשיו בלתי אפשרי"

הטור נכתב לאתר ע"י: תומר